ההזמנה שלי
אורקסין: "מתג הערנות" של המוח ולמה הוא לא תמיד נכבה בזמן?
דקת קריאה
נכתב ע"י יובל בר ביטרן, פסיכולוגית (M.A) ומאמנת ביופידבק. מלווה ילדים ומבוגרים המתמודדים עם חרדות ולחץ נפשי.
יש לילות שבהם אנחנו מרגישים מותשים. הגוף עייף, העיניים כבר נעצמות, אבל דווקא כשמגיע הזמן לישון, משהו נשאר "דלוק". המחשבות ממשיכות לרוץ, קשה להירגע ולפעמים גם אחרי שנרדמים, השינה מרגישה קלה ולא מספיק מרעננת.
אנחנו רגילים לחשוב שאם אנחנו עייפים מספיק, פשוט נירדם. בפועל, השינה שלנו מושפעת ממערכת מורכבת של מנגנונים, חלקם עוזרים לנו להירדם וחלקם דווקא שומרים אותנו ערניים.
אחד השחקנים המעניינים במערכת הזו הוא אורקסין (Orexin) – חומר שמיוצר במוח וממלא תפקיד חשוב בשמירה על ערנות ודריכות.
מה זה אורקסין, ולמה הוא כל כך חשוב לערנות שלנו?
אורקסין הוא חומר שמיוצר באזור קטן במוח שנקרא היפותלמוס ומשפיע על אזורים רבים הקשורים לערנות, קשב ותגובה למה שקורה סביבנו.
אפשר לחשוב עליו כחלק מ"מערכת הערנות" של המוח. במהלך היום הוא עוזר לנו להישאר ערים, מרוכזים ופעילים. אנחנו יודעים עד כמה המערכת הזו חשובה גם ממה שקורה כשהיא נפגעת: מחסור משמעותי באורקסין קשור לנרקולפסיה שהיא הפרעת שינה שבה קשה למוח לשמור על ערנות יציבה.
מצד שני, כדי שנוכל לישון אנחנו צריכים שגם מערכות הערנות ידעו להוריד הילוך בזמן המתאים.
למה דווקא בתקופות עמוסות אנחנו מרגישים שהמוח פשוט לא מצליח "להיכבות" ?
בתקופות לחוצות לא רק המחשבות שלנו עסוקות יותר. גם הגוף נמצא במצב של עוררות גבוהה יותר.
המוח שלנו בנוי לזהות עומס או איום ולהשאיר אותנו ערניים ומוכנים להגיב. הבעיה מתחילה כשהיום כבר נגמר, אבל המערכת עדיין ממשיכה לעבוד כאילו יש משהו שדורש מאיתנו להישאר דרוכים.
לכן, גם כשאנחנו רוצים להפסיק לחשוב ולהירגע, לא תמיד אפשר לעשות את זה באופן מיידי. שינה היא לא מתג שאנחנו יכולים לכבות בכוח. כדי להירדם, גם הגוף וגם המוח צריכים לעבור בהדרגה ממצב של פעילות ודריכות למצב של מנוחה.
למה אנחנו יכולים להיות עייפים מאוד ועדיין להתקשות להירדם?
כי עייפות ויכולת להירדם הן לא בדיוק אותו הדבר. ככל שאנחנו ערים יותר שעות, הגוף צובר צורך בשינה. אבל במקביל פועלות במוח מערכות שתפקידן לשמור אותנו ערניים.
לכן יכול להיווצר מצב קצת מתסכל: יש מספיק עייפות כדי לרצות מאוד לישון, אבל גם מספיק עוררות כדי להפריע לשינה להגיע. זה בולט במיוחד אחרי יום עמוס או מלחיץ. אנחנו יכולים להגיע למיטה מותשים, אבל הראש ממשיך לעבוד, הגוף עדיין מתוח וכל מחשבה קטנה מצליחה "להדליק" אותנו מחדש.
מה הקשר בין סטרס, אורקסין ואיכות השינה?
אורקסין לא קשור רק לערנות. הוא נמצא בקשר גם עם מערכות שמעורבות בתגובת הסטרס של הגוף.
בתקופות של לחץ הגוף מפעיל מערכות שעוזרות לנו להתמודד ולהישאר דרוכים, אחד ההורמונים המוכרים שמעורבים בתגובה הזו הוא קורטיזול. מחקרים מצביעים על קשר בין סטרס לבין פעילות מערכת האורקסין, ולכן אחת ההשערות היא שהמערכת הזו היא חלק מהחיבור בין סטרס, עוררות וקשיי שינה.
מחקרים מצביעים גם על כך שאצל אנשים עם אינסומניה יכולה להופיע עוררות מוגברת של מערכות הערנות. במילים פשוטות, לפעמים אנחנו עייפים מאוד, אבל מערכות הערנות במוח עדיין פעילות ולכן לגוף קשה יותר לעבור ממצב של ערנות למצב של שינה.
מה קורה כשהגוף מתקשה לעבור ממצב של דריכות למצב של מנוחה?
אני אוהבת להסביר את זה כהבדל בין "אני רוצה לישון" לבין "המערכת שלי מוכנה לישון".
אפשר להיכנס למיטה בשעה הנכונה, לכבות את האור ולהיות עייפים מאוד ועדיין להרגיש שהגוף והמוח לא קיבלו את המסר שהיום הסתיים. אצל אדם אחד זה יתבטא במחשבות שלא מפסיקות לרוץ, אצל אחר במתח בגוף, ביקיצות במהלך הלילה או בשינה קלה ולא מרעננת.
ולפעמים נוצר גם מעגל: אנחנו מתחילים לדאוג שלא נירדם, מסתכלים שוב ושוב על השעה, מחשבים כמה שעות שינה נשארו והלחץ סביב השינה דווקא משאיר אותנו ערניים יותר.
האם אפשר לתמוך במנגנונים הטבעיים שמעורבים במעבר לשינה?
כן. כדי להקל על ההירדמות, אפשר ליצור תנאים שיעזרו לגוף ולמוח לעבור בהדרגה ממצב של ערנות ופעילות למצב של מנוחה ושינה.
שעות שינה יחסית קבועות, הפחתת אור וגירויים בשעות הערב, צמצום קפאין בשעות המאוחרות ויצירת זמן מעבר בין יום עמוס לבין הכניסה למיטה יכולים לעזור. גם כלים כמו נשימה סרעפתית, הרפיה ומיינדפולנס יכולים לסייע בהורדת רמת העוררות.
לצד ההרגלים האלה, בשנים האחרונות נחקרים גם רכיבים טבעיים שיכולים לתמוך במנגנונים הקשורים לשינה ולערנות. אחד מהם הוא ThymoDream™ , הרכיב הפטנטי שנמצא בתוסף DEEP NIGHT, שנחקר בין היתר בהקשר של אורקסין, קורטיזול, מלטונין ואיכות השינה.
החיבור לאורקסין משמעותי בהקשר הזה, מכיוון שהוא אחד המנגנונים שמעורבים בשמירה על הערנות ועוזרים למוח להישאר "דלוק".
האם אפשר לתמוך במנגנונים הטבעיים שמעורבים במעבר לשינה?
DEEP NIGHT של EVER IS מכיל ThymoDream™, רכיב פטנטי המופק משמן זרעי קצח (Nigella sativa) ונחקר בהקשר של שינה, סטרס ומנגנוני הערנות של הגוף.
במחקרים על הרכיב לא הסתפקו רק בשאלה האם המשתתפים הרגישו שהם ישנים טוב יותר, נבדקו גם דפוסי השינה ומדדים ביולוגיים הקשורים לשינה ולסטרס. אחד הממצאים המעניינים היה השינוי בשלושה מנגנונים שכבר הכרנו לאורך הכתבה: ירידה באורקסין A ובקורטיזול, לצד עלייה במלטונין.
השילוב הזה עשוי לסייע להסביר כיצד הרכיב תומך במעבר ממצב של ערנות ודריכות למצב שמתאים יותר לשינה.
נקודה חשובה נוספת היא שDEEP NIGHT אינו מכיל מלטונין. כלומר, במקום להוסיף לגוף מלטונין מבחוץ, המחקר על ThymoDream™ בחן את השפעתו על המלטונין שהגוף מייצר בעצמו, לצד השפעתו על מדדים נוספים הקשורים לערנות ולסטרס.
מה הראו המחקרים הקליניים על השפעתו על איכות השינה והפחתת סטרס?
במחקר אקראי ומבוקר שנמשך 90 יום השתתפו 72 אנשים שדיווחו על סטרס ועל שינה שאינה מרעננת. בקבוצה שקיבלה את הרכיב נמצא שיפור במדדים שונים של השינה, בהם איכות השינה, זמן ההירדמות, משך השינה והתפקוד במהלך היום. בנוסף נמצאה ירידה במדדי הסטרס.
בבדיקות שנעשו במהלך המחקר נמצאה גם עלייה במלטונין לצד ירידה בקורטיזול ובאורקסין A – שלושה מדדים שמעניינים במיוחד כשבוחנים את הקשר שבין סטרס, ערנות ושינה.
מחקר קליני נוסף, שכלל 70 משתתפים, בחן את ההשפעה כבר לאחר שבעה ימי שימוש. הפעם השינה נמדדה גם באמצעות מכשיר לביש ונמצא שיפור במשך השינה, ביעילות השינה ובזמן שנדרש להירדם, לצד הפחתה בזמן הערות במהלך הלילה.
התוצאות משני המחקרים מצביעות על שיפור בהיבטים שונים של השינה, שבאים לידי ביטוי גם באופן שבו המשתתפים דיווחו והרגישו לגבי השינה שלהם, וגם במדידות אובייקטיביות של דפוסי השינה ובמדדים ביולוגיים הקשורים לשינה ולסטרס.
למה כדאי לבחור בDEEP NIGHT כתוסף המסייע לשינה?
אחד הדברים המעניינים ב DEEP NIGHT זה שהוא לא מתמקד רק ב"עייפות", אלא במנגנונים שמעורבים במעבר בין ערנות לשינה.
הפורמולה מכילה את ThymoDream™ – רכיב פטנטי שנחקר במחקרים קליניים ונמצא קשור לשיפור במדדים של איכות השינה, זמן ההירדמות, משך השינה והערות במהלך הלילה, לצד שינויים במדדים הקשורים לסטרס ולערנות כמו קורטיזול ואורקסין.
בנוסף DEEP NIGHT אינו מכיל מלטונין, והמחקרים על ThymoDream™ מצאו עלייה ברמות המלטונין שמייצר הגוף עצמו.
עבור מי שמכיר את התחושה של להגיע למיטה עייף, אבל להרגיש שהמוח עדיין "דלוק" DEEP NIGHT מציע דרך נוספת לתמוך במנגנונים הטבעיים שמעורבים בשינה כחלק משגרה שכוללת גם הרגלי שינה טובים והפחתת עוררות לקראת הלילה.
מקורות ומחקרים
- Palagini L, et al. (2023). Current models of insomnia disorder: a theoretical review on the potential role of the orexinergic pathway with implications for insomnia treatment. Journal of Sleep Research, 32(4), e13825.
- Grafe LA, Bhatnagar S. (2018). Orexins and stress. Frontiers in Neuroendocrinology, 51, 132–145.
- Riemann D, et al. (2010). The hyperarousal model of insomnia: a review of the concept and its evidence. Sleep Medicine Reviews, 14(1), 19–31.
- Kalmbach DA, et al. (2018). Hyperarousal and sleep reactivity in insomnia: current insights. Nature and Science of Sleep, 10, 193–201.
- Dressle RJ, et al. (2022). HPA axis activity in patients with chronic insomnia: A systematic review and meta-analysis of case-control studies. Sleep Medicine Reviews, 62, 101588.
רוצה להעביר את זה הלאה?
מוצרים שכדאי להכיר
עוד תכנים שאולי יעניינו אותך
האם זרעי רימון יכולים לתמוך בבריאות המוח
העולם המודרני מציב בפני המוח שלנו אתגרים רבים. עומס מידע, שעות עבודה ארוכות, ריבוי משימות ולחץ מתמשך הפכו לחלק מהשגרה של רבים מאיתנו. לכן אין פלא שיותר ויותר אנשים מחפשים דרכים לתמוך בבריאות המוח, לשמור על ריכוז ולסייע לחדות מחשבתית לאורך זמן בשנים האחרונות גובר העניין המדעי ברימון ובמרכיביו הפעילים, ובמיוחד בשמן זרעי רימון המכיל אומגה 5 בריכוז גבוה
איך משפיעה חרדה של לפני השינה על איכות השינה העמוקה?
כולנו מכירים את התחושה הזו של "לקום על צד שמאל", אבל האמת המדעית מאחורי המצב הזה הרבה יותר מורכבת ועמוקה מסתם יום רע.ישנו קשר ישיר בין מחסור בלתי פוסק בשעות שינה לבין היכולת שלנו לנהל מתח, לחץ (סטרס) וויסות רגשי במהלך היום שלמחרת. למעשה, מדובר באחד ממעגלי הקסמים האכזריים ביותר של הגוף: הסטרס פוגע בשינה, וחוסר השינה מגביר את הסטרס.
לופ הסטרס: מה הקשר בין חוסר בשינה לבין העצבנות של היום למחרת?
כולנו מכירים את התחושה הזו של "לקום על צד שמאל", אבל האמת המדעית מאחורי המצב הזה הרבה יותר מורכבת ועמוקה מסתם יום רע.ישנו קשר ישיר בין מחסור בלתי פוסק בשעות שינה לבין היכולת שלנו לנהל מתח, לחץ (סטרס) וויסות רגשי במהלך היום שלמחרת. למעשה, מדובר באחד ממעגלי הקסמים האכזריים ביותר של הגוף: הסטרס פוגע בשינה, וחוסר השינה מגביר את הסטרס.
למה אני מרגיש עייף כל היום אבל לא מצליח להירדם בלילה?
מרגישים מותשים לאורך כל היום, אבל ברגע שהראש פוגש את הכרית הגוף נכנס לכוננות ואי אפשר להירדם? אתם לא לבד, ומדובר בתופעה ביולוגית מוכרת. היכנסו לכתבה כדי להבין למה זה קורה, איך הסטרס משבש לכם את השעון הביולוגי, ומהו הפתרון הטבעי שיחזיר לכם את השינה הרציפה.
בזמן בו מתח, חרדה ולחץ הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, איכות השינה נפגעת באופן משמעותי. כשליש מהישראלים מדווחים על קשיי שינה כרוניים, ורבים מהם פונים לפתרונות תרופתיים כמוצא אחרון. אבל האם מדובר בהחלטה טובה?
7 טיפים לחוסן מנטלי בימים סוערים
אזעקות, התרעות, חדשות - בימים כאלה כולנו נמצאים במצב מתמשך של סטרס וחרדה. אבל יש מה לעשות, המומחים של EVER-IS ריכזו עבורכם כמה כלים פרקטיים להורדת מתח וחיזוק החוסן המנטלי.
